<h1>ראב"ן סימן קפ"ג</h1>
<h2>דף כ:</h2>
וכן יחיד שמברך צריך להשמיע קולו להוציא אשתו ובני ביתו בברכתו שנשים חייבין בברכת המזון ועבדים.
<h2>דף מה.</h2>
שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן ומהו הזימון נברך שאכלנו משלו וברוך הוא שאכלנו משלו. אבל ברוך אתה הזן וכו' אינו ברכת הזימון ואומר אפילו יחיד. ואפילו אכלו שנים ובא אחד אחר שאכל ואכל מצטרף עמהן ואע"ג דגמרו סעודתן קודם שבא דקיימא לן דאילו מייתו להו מיני מטעמים הוו אכלי מינהון אישתכח דלא גמרו סעודתן. (מה:) ושנים שאכלו מצוה ליחלק ולברך לכל אחד בפני עצמו בד"א בששניהם ת"ח אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור שומע ויוצא.
<h2>דף מה:</h2>
וג' שאכלו וביקש א' מהן לצאת א' מפסיק סעודה אם השנים כבר גמרו ויזמנו בשביל אותו הצריך לצאת, ואם רוצה לגמור סעודה אחר הזימון מברך המוציא ואוכל ומברך לעצמו, ושנים אין מפסיקין לא' אם הוא גמר והם לא גמרו, אלא אם רצונו לצאת מברך לעצמו ויצא והם גומרין סעודתן ומברכין לעצמן ואי בעו לאחשוביה ולנהוג ביה יקרא ולפסוק הרשות בידם. וג' שאכלו ויצא אחד מהן לשוק קוראין לו ומזמנין עליו אע"פ שאין יושב עמהן שם ובלבד שישמע ויענה נברך שאכלנו משלו והוא דאמר אתינא אתינא, וה"מ בג' דלא מדכרי שם אבל בי' דבעי למדכורי נברך אלקינו עד דאתי ויתיב בהדייהו, ובבציר לא מידכרי דכתיב ירוממהו בקהל עם ואין לקהל עם פחות מי'. ובעל הבית בוצע ואורח מברך ברכת הזימון כי היכי דיברך לב"ה י"ר שלא יבוש ב"ה וכו'.
<h2>דף נ.</h2>
שלשה אין רשאין ליחלק אלא מברכין ברכת הזימון, ששה רשאין ליחלק עד עשרה ולברך ג' לבד וג' לבד, אבל עשרה אין רשאין ליחלק מפני שצריכין להזכיר את השם ולומר נברך אלקינו.
